עונש מרתיע למנהל בחברת ביטוח 

רפאל מגיד שימש בשנים 1992 עד 1994 מנהל מחלקת ההשקעות של חברת הביטוח אררט.

מדובר בחברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסה.

במסגרת תפקידו, היה מגיד מופקד על השקעת כספי חברת הביטוח ומבוטחיה בבורסה. מגיד היה חייב לפעול לפי החלטות ועדת ההשקעות של אררט.

באחד הימים פתח מגיד חשבון ניירות ערך פרטי. איש באררט לא היה מודע לקיומו של החשבון.

באמצעות חשבון זה נהג מגיד לרכוש מניות מסוימות בחשבונו הפרטי, ובאותו יום למכור אותן בחשבון אררט, ולהפך. פעילותו של מגיד הייתה בעלת דפוס מחזורי ושיטתי. מגיד השפיע על שעריהן של ניירות הערך על ידי שימוש במניפולציות שונות, כגון הזרמת פקודות רכישה בסדר גודל עצום כדי להביא להעלאת שער המניות ביום בו מכר אותן; מתן פקודות סותרות בשם אררט של קניה ומכירת אותה מניה באותו יום, ועוד.

כדי להסוות את פעילותו מוועדת ההשקעות של אררט, הגיש מגיד לועדה ולהנהלה עשרה דו"חות השקעה כוזבים.

בדרך זו, הפיק מגיד רווח של מעל ל- 1.8 מיליון ש"ח בחשבונו האישי, בתוך שנה אחת. כל השקעתו לצורך הפקת רווח זה הסתכמה בסכום של כ - 50 עד 80 אלף ש"ח בלבד. בכספי מרמה אלה רכש מגיד שתי דירות. לעומת זאת, אררט הפסידה בתקופה זו סכום של 18 מיליון ש"ח.

על פעילות זו הועמד מגיד למשפט פלילי והורשע על ידי השופט עמירם בנימיני מבית משפט השלום בתל-אביב, בעבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; רישום כוזב במסמכי תאגיד; עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

השופט קבע כי מגיד גרר את אררט לפעילות "תזזיתית" וספקולטיבית, אשר אינה הולמת חברת ביטוח.

ביצוע המניפולציות על ידי מגיד, שיבש את יכולת המשקיעים בבורסה, להעריך נכונה את מחיר השוק של המניות ה"נגועות". למעשה, מגיד סחר עם עצמו, מבלי שציבור המשקיעים ידע זאת.

אולם, עיקר הנזק שהסב מגיד לאררט בשל מעשיו התבטא בפגיעה בתדמית החברה ואמון הציבור בה.

העבירות בוצעו תוך ניצול תפקידו ומעמדו של מגיד באררט, שימוש במידע שהיה בידיו לגבי כוונות פעולותיה של אררט בבורסה, ובכספים שהפקידה בידיו אררט, לצורך הפקת רווחים עצומים בחשבונו הפרטי.

בביצוע העבירות, ציין השופט, הפר מגיד את חובת האמון כלפי החברה וציבור מבוטחיה בצורה חמורה ביותר, לצורך הפקת רווחים אישיים בחשבונו. מעשיו מהווים גם פגיעה חמורה בשוק ההון, אשר תנאי מוקדם לפעילותו, הוא אמון הציבור בו והיותו שקוף וגלוי. מכאן החומרה הנודעת לעבירות של תרמית בניירות ערך והעונשים הכבדים המוטלים בגינן, הוסיף השופט בנימיני.

התכלית העיקרית של הענישה במקרה זה היא הרתעת הרבים. ההרתעה במקרים מעין אלו צריכה לבוא לידי ביטוי בעונש מאסר משמעותי, ובקנס גבוה המתחייב במקרה של עבירות שבוצעו מתוך רדיפת בצע והניבו לעבריין רווח גדול.

הרווחים הנובעים מעבירות בתחום ניירות ערך הינם גדולים, בעוד הסיכוי להיתפס בביצוען נמוך. שני אלה מחייבים הטלת עונשים מרתיעים במיוחד. בנוסף, הדגיש השופט, כבר נפסק כי יש להחמיר בעונשם של בעלי מקצוע אשר מנצלים את מומחיותם לביצוע עבירות.

על יסוד האמור כל אלה נגזרו על מגיד 4 שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור או ינסה לעבור אחת מן העבירות בהן הורשע תוך 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא וכן קנס כספי בסך 2 מיליון ש"ח או 12 חודשי מאסר תמורתו.
מסמך 143